I was really excited as I was going to experience snow for the first time in my life. Very first day of the school, it was storming. I probably fall couple of time on the way to school in that day. The cold was unbearable for me. Still I found it was fun to cope up with the weather. The most beautiful thing I enjoyed after coming here was the environment of the school. Everybody is so welcoming and helpful. I was involved with different cultural club in the school. That gave me the opportunity to meet lots of friends from different part of the world. I am so blessed to have my two best friends whom I met at the University of New Brunswick Saint John. One is from Canada another one is from UAE.

After I completed my graduation, I was involved with the Saint John Multicultural and Newcomers Resource Center. Here again I meet lot of people from different region through different activities. So after I have moved to Saint John, I had the opportunity to learn about different culture, food and I am enjoying it every bit of it.

 - Nazma in Saint John, נ.ב.

In 1964 בעלי, 4-בנה בן שנים ואני הגרו מסקוטלנד לעיירה קטנה אונטריו – Orillia, Mariposa של סטיבן Leacock. היינו מתבולל בקלות לתוך אוכלוסיית קווקזי בעיקר הלבנה, דור צאצאים רבים להיות שני והשלישי של המתיישבים הראשונים. זה היה מעבר קל לנו לעבור ממדינה אחת לשנייה. היינו מקובל ונעשיתי בברכה כהיו כמה משפחות עולות מאנגליה וסקוטלנד המתגו�בתוך�ות שם כבר יחד עם קטן, well established Italian community.

It was not the norm for aIl newcomers.

In 1967 I saw a young Asian couple with a little boy carrying their laundry to a nearby laundromat and commented to my husband on how strange and lonely it must be for them as they were the only Asian family in our small town. התברר כי הצעיר היה כימאי שעבד באותה החברה כבעליי. רק הוא ואשתו ובנו שהגיעו מסיאול, דרום קוריאה ולכן החלטנו לגלות איפה הם גרים, ומזמין אותם להצטרף אלינו לנסיעה כדי להראות להם את האזור. השמות שלהם היו ג'ין ג'ונג יונג ושיר ובנם בן שנתיים הישן בשם סאני. יונג דיבר אנגלית טובה למדי, אך ג'ונג, שהיה מורה, spoke no English. הם חיים בקרוונים, לאחר שנתקל בקשיים רבים שוכרים מקום מגורים מתאימים, due in part to their ethnicity.

אחרי שבילה יום מהנה דוחף אותם דרך אזור Muskoka, מערכת יחסים שנמשך כבר פיתחה עד עצם היום הזה. אנחנו צוחקים על טיול שעכשיו. ג'ונג ואותי יושבים במושב האחורי של המכונית עם שני הילדים הקטנים שלנו, מחייך ומהנהן לזה ולא הבין מילה אחת מאיתנו היה אומרת, הבן בן שבע השנים שלנו יושב בין הגברים מתנהגים כמתרגם ליונג כבעלי היה מבטא סקוטי חזק מאוד ויונג לא הצליח להבין כמה מילים.  From that day we became their Canadian family.

יש לנו הצער משותף שלהם כאשר סאני נהרג לשחק הוקי רחוב, האושר שלהם, כאשר שלוש בנותיהם שנולדו והיום שבו הפכו לאזרחים קנדיים גאים. Over the years our lives and those of our children have been enriched through this friendship and learning of another culture.

זה היה המזל שלנו היום ג'ונג יונג ואמרו כן לנסיעה כי. Little did we know it was the beginning of a long and mutually enriching journey together.

- אודרי בוונקובר

הגברת במטפלת הסוכנות את כל חלקים יחד. היא פשוט קבלה בקשה מגברת בשם גרייס שהיה ארבעה ילדים משלה. גרייס רצתה עבודה שהייתה סמוך לבית ושיתאים לטיפול במשפחה שלה זקוק. זה לקח רק פגישה אחת לגרייס ואני שאחליט שאנחנו יכולים לעבוד יחד. באותו היום היה גם תחילתה של ידידות לכל חיים. בין אם צופיות לחנויות הגן יחד בסוד האביב או מסחר מאחל רשימות בחג המולד, we have enjoyed each other’s company and supported each other when we were needed.

בנותיה babysat הילדים שלי; הילדים שלי היו דיילות בחתונה של הבת שלה; והדודה גרייס הייתה הראשון הוזמן לסיום לימודים בבית הספר ולחתונה של הבן שלי בקיץ האחרון. כעבור למעלה משלושים שנים שאכלנו מזון בטרינידדית, ארח חברים ובני משפחה מ" חזרה הביתה ", ועכשיו סוף הסוף הולכים טרינידד לחוות "חזרה הביתה" יחד. ההרפתקאות שלנו תמשכנה! אני תוהה איך החיים שלי היו נראים בלעדי גרייס ...

- מרגרט בדלתא, לפני ספירה