תיקה מושתק

ריי — Wed, 24 Apr 2013 03:16:15 +0000

המשפחה שלי הגיעה לקנדה ממזרח אירופה במפנה המאה ה -19 והתיישבה בערבות בו גדלה. בשנת 1970′ים ל -1980′שלי גר ביישוב קטן באזורים הכפרית של קולומביה הבריטית. אני היה חלק מחוגים רבים יש בו הצטלב חברתי ופוליטית. חוגים אלה כללו נשים מכל הרקע – אלה שהמשפחות חיו בעמק לדורות, ואלה שהגיעו רק לאחרונה על מנת להפוך את עמק ביתם. היו שם אנשים ששורשיהם היו קנדי, האמריקאי, אירופי, בריטי, מזרח הודו, סיני עד כמה שם. But my circles did not include any of the Aboriginal women who had been the original inhabitants of the valley and were a strong tribe who still made this their home.

בשלב זה רבים מאיתנו מודעים לכך שהפכו את הנושא של אלימות נגד נשים וילדים היה נפוץ בעמק. דיברנו, אנחנו, היו לנו קפה, ישבנו במטבחו של זה, סיפר את הסיפורים שלנו ודנו במה שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לאלה שנפלו קורבן לאיום זה. לזכור…זה היה בעיירה קטנה. ודבר מדהים שקרה! הטלפונים במטבחים שלנו התחילו לצלצל. נשים שנזקקו לעזרה היו להגיע אל מעבר לגבולות התירו בעבר, יצירת קשר, אומר לנו הסיפורים שלהם, מבקש עזרה. ועוד דבר מדהים – many of these women were from the Aboriginal community.

זו הייתה הזדמנות לכל מניה ולכל כך הרבה ללמוד על התרבויות של זה. ברור ששום דבר שעשינו לא יכול היה להתקדם ללא נשים משני האבוריג'ינים והקהילות שאינן אבוריג'ינים להיות חלק מהצוות ובונים משהו יחד. וכן נשים מכל התרבויות התחילו לדבר, כדי לענות, כדי לשתות קפה, לשבת במטבחים של אחרים. ואנחנו סיפר את הסיפורים שלנו. והקשבנו לסיפורים של נשים אחרות. וכולם למדו על כמות עצומה “האחרים”.

ובהדרגה בנינו את מרכז שהיה זמין 24 שעות ביום לנשים וילדים שנזקקו לעזרה. לצוות של מרכז זה, צוותי של שתי נשים היו תמיד בכוננות וזמינה במקרי חירום. כל אחד מהצוותות הללו מורכבים מהאבוריג'ינים ואישה שאינם האבוריג'ינים. אנחנו הבנו שזה לא יכול להצליח בכל דרך אחרת. Our cultures had to work together to make our small town a safer place for all.

- ויקי בלפנה"ס

מה שהופך את הרב תרבותי » rural

תיקה מושתק